Skip Navigation Links
ראשי
כניסה לבלוג שלי
ספרים
צור קשר
הזמנת ספרים

      Skip Navigation Links
Visual Studio
IIS
SQL Server
ASP.NET
Web Services
Mobiles
|
C#.NET
OOP
UML
|
Demos
בשלבי עדכון
 
אודותי
מומחה ומפתח תוכנה בכיר בפלטפורמות NET. ו-JAVA-EE. תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב. מהנדס רשתות ותקשורת מחשבים. מרצה ויועץ בתחום פיתוח תוכנה למערכות מבוזרות מבוססות XML Web Services שכוללות תמיכת אינטרנט, חלונות,Unix ושימוש במכשירים ניידים Smart Mobiles
משובים
מביל גייטס
ביקורת לספר ד"ר דוט נט
פרס רקנאטי-צ'ייס-רש"י
מיקרוסופט

הודעות
הודעות אחרונות


ארכיון
[2009]


פוסטים

אתר נולד בשפת C#.NET
04/01/2009

שייך לנושא ספר חדש
[977]צפיות.


הספר החדש "אתר נולד בשפת C#.NET"
תוכנן ונכתב בהתאם לתיאורית מימדי המובן
לפיתוח חשיבה המצאתית
ינואר 2009.

מתי יהיה לי רעיון יצירתי? מתי יהיה לי רעיון שיהופך אותי להיות האישיות הבאה בעולם ההייטק?
זוהי השאלה שמעניינת הרבה מהנדסי תוכנה, והספר "אתר נולד בשפת C#.NET" נועד כדי להכין את המפתח המתחיל והצעיר להיות מסוגל לשאול שאלה שכזו כדי שאח"כ יוכל להתמודד איתה.

כל אחד מאיתנו ובהתאם להתענינות היומית שלו בנושאים שונים, מוצא את עצמו חושב בצורה הדומה לתהליך הבא:
-לזכור.
-לתקשר (באמצעות חושים+אינטואיציה)
- להסביר.
-לחשוב על.
-לבחור במשהו שמעניין.
- לבוא עם משימה שיש לפתור.
-לנתח את המשימה.
-לקחת יוזמה ולתפוס טוב את הראש.

אבל, באיזה שהו שלב כל אחד שואל, האם אני בכיוון הנכון, האם אני מפעיל חשיבה יצירתית!! חשיבה שבונה עתיד!!

פסל האדם החושב או ההוגה, הינו אחד הפסלים המפורסמים ביותר של אוגוסט רודן. הפסל מתאר אדם יושב שקוע במחשבות עמוקות, תחילת הבנייה של גרסה מוקטנת של הפסל התחילה ב-1880, וסיום בניית הגרסה הגדולה היה ב-1902, שנתיים לאחר מכן ב-1904 יצא הפסל לתצוגה לציבור. אף שהפסל ידוע בשמו "האדם החושב" רודן קרא לו "דנטה החושב". בעולם, פסל זה הוא סמל לטבעו החוקר של האדם.

במהלך כתיבתו של הספר "אתר נולד בשפת C#.NET", שדן ביסודות התכנות בסביבת אינטרנט, השאלה הבאה הייתה שאלה טיפוסית לחלק משאלות שאתגרו אותי בעת תכנון ופיתוח הנושאים וההסברים השונים שיש בספר:
כיצד באמת אוכל להסביר למשל מדוע לא רואים אוויר? או מדוע גזים מסויימים שקופים?
ידעתי שחלק מהנושאים שברצוני לכלול לא ניתנים להבנה מיידית למפתח המתחיל והצעיר, אבל כן התעקשתי לכלול אותם כי הם חשובים, כי הם תורמים לביסוס ידע חשוב.
כולנו יודעים שיצירתיות היא תכונה המאפשרת לנו לחרוג אל מעבר לגבולות המוכרים. לכן האמנתי שיש ליצור צירוף מקרים בלתי רגיל: כמחבר שכן רוצה לגרום למפתח המתחיל והצעיר להיכנס לעולם ההייטק של המחר, ומצד אחר הנחתי שכן יש מפתחים מתחילים שירצו לעמוד מול אתגר ולחרוג מחשיבת "הבלתי אפשרי" אז וכפי שאני מאמין יכולתי לעלות על שיטה שאפשרה לי לחרוג אל מעבר לגבול ולהסביר למפתחים מתחילים את הנושאים שהתשובה עליהם הייתה יכולה להיות קשה במיוחד. בשל כך, השתמשתי בתיאורית מימדי המובן.

המשפט הבא מתאר בקצרה את הפוטנציאל שיש בשיטה זו:
"חשיבה יצירתית" מאפשר לנו לנוע בין המציאות וההמצאה, תמיד בחשיבה יצירתית משתמשים ביותר מאשר מימד חשיבה אחד או מימד מובן אחד וע"י כך לקבל או לקבוע דרך שמאפשרת קבלת פתרונות אופטימלים לנושאים שברצונינו לחקור או לדון בהם"
להלן תקציר למימדי המובן שנעזרתי בהן כדי לפתח את סדר הופעתם של הנושאים והחומרים שיש בספר אתר נולד בשפת C#.NET:

מימדי המובן

מימד 1: על קטגוריה, על מערכת
חושבים על קטגוריית העל של עצמים לה שייך הנושא שברצונך להכיר, לכתוב או לדון בו. [למשל, דפדפן (שייך לקטגוריה של) תוכנת צד לקוח]

שאלות בסגנון של:
• לאילו קטגוריות שייך הנושא הנדון?

מימד 2: תת קטגוריה, חלק ממערכת
חושבים על תת הקטגוריות של הנושא [לדוגמה, האובייקט Request (הוא על קטגוריה של) המידע שמגיע מהלקוח] או מערכת העל לה שייך הנושא [לדוגמה, מכונית (היא מערכת העל של) מנוע] או המרכיב שהנושא מהווה חלק ממנו.

שאלות בסגנון של:
• מהם המרכיבים של הנושא?
• תן מספר דוגמאות למופעים של נושא?

מימד 3: מטרות ותפקידים
חושבים על השימושים האפשריים של הנושא [לדוגמה, Response (משמש ל-) הפקת פלט], המטרות שלהן נועד (לדוגמה, ה-IIS נועד לטפל בבקשות הלקוחות).

שאלות בסגנון של:
• מהם השימושים האפשריים של הנושא?
• מהן המטרות אותן משיג או משרת הנושא?
• מהם התפקידים של הנושא?

מימד 4: פעולות ופוטנציאל לפעולה
חושבים על הפעולות שלא בהכרח משקפות את מטרתו שהנושא יכול לבצע. בדרך כלל לחשוב בצורה הבאה:
- איזו פעולות אפשר לעשות אתו או בעזרתו של הנושא. [לדוגמה, (עם) מטאטא (אפשר) להגיע למקומות גבוהים].
- פעולות שאפשר לעשות על הנושא. [לדוגמה, (על) נייר (אפשר לבצע את הפעולה) לקפל לצורה של קובע].
שאלות בסגנון של:
• אילו פעולות אפשר לעשות עם הנושא?
• אילו פעולות נעשות על הנושא?

מימד 5: אופן הפעולה או ההתרחשות של הנושא
חושבים על השלבים, על התהליכים, על הכלים, על האמצעים ועל האיברים המרכיבים את פעולת הנושא.
- [לדוגמה, (אופן הפעולה של) בקשת HTTP GET (היא) הגולש מפעיל דפדפן ורושם כתובת URI, הבקשה מגיעה לשרת דרך רשת האינטרנט].
- לחשוב על התרחשות הנושא [לדוגמה, (השלבים שמרכיבים את תהליך הטיפול בבקשתו של) הלקוח (הם) השרת IIS מקבל את הבקשה, בודק את סוג המשאב, .....].

שאלות בסגנון של:
• מהם השלבים בתהליך ההתרחשות/ ההכנה/ הביצוע/ העבודה? של הנושא

מימד 6: תנאי ההתחלה וסיבות
חושבים על הסיבות ( כל מיני סיבות ) לנושא, לקיומו, לפעולתו, להתרחשותו.
- [לדוגמה, אירוע (הוא הסיבה ל-) הפעלת מתודה על אובייקט].
אפשר לחשוב על תנאים הכרחיים ו/או מספקים לנושא, לקיומו לפעולתו, להתרחשותו
-[לדוגמה, קיום קשר TCP/IP (הוא תנאי הכרחי ל-) העברת תמונה ברשת].
ממד זה קשור במניעים, ברציונל, וכדומה [לדוגמה, (המניע ליצירת פעילויות) בספר, הוא השבחת חווית הלמידה לנושא].
שאלות בסגנון של:
• מהן הסיבות לקיומו/ לפעולתו/ להתרחשותו של הנושא?

מימד 7: תוצאות ותנאי סיום
חושבים על התוצאות, האפקטים, או על כל דבר שנובע באופן ישיר או עקיף מפעולת הנושא, התרחשותו או קיומו.
- [לדוגמה, שימוש רב באובייקט Session (מוביל ל-) עומסים בצד השרת, או מכונית (גורמת ל- הווצרות) רעש בכביש].
שאלות בסגנון של:
• מהם התוצאות/ ההשלכות/ תנאי הסיום של פעולת הנושא התרחשותו או קיומו?

מימד 8: טווח היישום של הנושא – למי או למה קשור/מתייחס הנושא
חושבים על המרכיבים (אובייקטים, מצבים, אירועים) שלגביהם הנושא מיושם.
[לדוגמה, JavaScript (מטפלת ב-) ממשק הלקוח],
המרכיבים שאתם הנושא נמצא באינטראקציה או שמושפעים ממנו [לדוגמה, כפתור (גורם להתרחשות) אירוע],
המרכיבים שלגביהם הנושא יכול להיות מיושם) [לדוגמה, (הפעולה) יצירת אובייקט DataSet (מבוצעת על ידי) אובייקטים בעלי גישה לבסיס הנתונים].

שאלות בסגנון של:
• במה מטפל הנושא.
• על מה משפיע הנושא.
• באיזו אובייקטים נעזר הנושא כדי לממש...

מימד 9: המרכיבים של הנושא
חושבים על המרכיבים שממנו יכול להיות עשוי הנושא [לדוגמה, טבלה (עשויה מ-) שורות ועמודות].

שאלות בסגנון של:
• מהן המרכיבים של הנושא?

מימד 10: מבנה – יחס בין חלקים או המרכיבים של הנושא
חושבים על היחס בין חלקים או אלמנטים של הנושא. תאור מבנה מאופיין בדרך כלל באמצעות מילות יחס: על, מעל, מתחת, ליד, לצד, מסביב, בתוך, מחובר ל-, מנותק מ-, מרוחק מ- ועוד.
[לדוגמה, אתר אינטרנט (מורכבת מ-) מספר דפים(שנמצאים בתוך) ספרייה מדומה]


שאלות בסגנון של:
• כיצד המרכיבים של הנושא קובעים את צורתו?
• כיצד מאורגנים את החלקים גדי לקבוע את צורתו או מבנהו של הנושא.

מימד 11: מצבים ופוטנציאל השתנות של מצבים
חושבים על המצב הקיים, מצבים אפשריים ומצבים פוטנציאליים של הנושא כולל מצבים שמתהווים בתנאים מסוימים.
[לדוגמה, שרת (יכול להיות ב מצב של) עומס יתר]

שאלות בסגנון של:
• רשום מספר אפשרויות שלפיהם מצבו של הנושא יכול להיות.

מימד 12: משקל ומסה
חושבים על המשקל או המסה של הנושא.
[לדוגמה, דיסק קשיח (עסוי מתכת) כבידה].

שאלות בסגנון של:
• תאר בקצרה את המשקל והמסה של הנושא?(אם יש כמובן)

מימד 13: גודל ומידות
חושבים על הגודל או המידות של הנושא.
[לדוגמה, עץ איקליפטוס (הוא) מאוד גבוהה].

שאלות בסגנון של:
• תאר בקצרה את גודל ומידות הנושא?(אם יש כמובן)

מימד 14: כמות ומספר
חושבים על הכמות, המספר או תדירות ההתרחשות של הנושא
[לדוגמה, לולאה מתבצעת בכל שלוש פעמים ב...].

שאלות בסגנון של:
• תאר בקצרה את מספר הפעמים שבהם מופיע הנושא בסיטואציה מסויימת.

מימד 15: מקום
חושבים על המקום או התחום בו נמצא, פועל, מתרחש הנושא.
[לדוגמה, Session (נמצא ב-) זיכרון השרת].

שאלות בסגנון של:
• תאר בקצרה את התחום שבו מתרחש הנושא?

מימד 16: תכונות זמן, סיבוכיות זמן.
חושבים על הזמן שבו הנושא מתקיים, התקיים, גיל הנושא.
[לדוגמה, האובייקט Application (זמין) תמיד בזיכרון השרת].
[Session זמין בזיכרון השרת כ- 20 דקות מאז התרחשות הבקשה האחרונה].

שאלות בסגנון של:
• תאר בקצרה את התרחשות הנושא ביחס לזמן?

מימד 17: שייכות, בעלות
חושבים או עונים לשאלה למי שייך או יכול להיות שייך הנושא או מה שייך לו או יכול להיות שייך לו.
[לדוגמה, (שרת IIS) הוא שרת שבבעלות מיקרוסופט].

שאלות בסגנון של:
• תאר למי שייך או יכול להיות שייך הנושא?

מימד 18: התפתחות
חושבים על ההתפתחות של הנושא, מקורותיו, האופן שבו הוא הוכרז או בא לעולם, כיצד קיבל את צורתו או את מאפייניו, ואופן ההתפתחות הוודאי או האפשרי בעתיד.
[לדוגמה, שפת התכנות C#.NET הוכרזה בשנת 2003 כשפב התומכת בתכנות מונחה עצמים].

שאלות בסגנון של:
• תאר כיצד, מתי,.. התפתח הנושא?
• תאר כיצד קיבל הנושא את מאפייניו?


מימד 19: תכונות חושיות
חושבים על התכונות הנקלטות בחושים של הנושא או אלה שהנושא קולט בחושיו, צורת הנושא, הצבע שלו, הטמפרטורה שלו, תחושת המגע שלו, קולות שהנושא משמיע או שומע, ריחות שמעורר או שקלט, הטעם שלו, מידת היובש או הלחות שלו.
[לדוגמה, ימי אובך השמש נראית כמו הירח].

שאלות בסגנון של:
• האם הנושא מעורר תחושה כלשהיא?

מימד 20: רגשות ואמוציות
חושבים על הרגשות, האמוציות או מצבי רוח שהנושא מעורר.

שאלות בסגנון של:
• מה אתה חש כשאתה שומע על הנושא?

[לדוגמה, מימוש פעילות בספר מעוררת בטחון עצמי לגבי הנושא הנלמד].

מימד 21: שיפוטים והערכות
חושבים על השיפוטים, העמדות, האמונות, ההערכות העולות בהקשר שהנושא בעצמו מחזיק בהן.

[לדוגמה, פסל האדם החושב מעניין את האנשים שנוטים לחשוב הרבה מאוד].
[לדוגמה, דוגמה לפרויקט שבספר תורם להתעניין בפיתוח פרויקט אחר].

שאלות בסגנון של:
• כיצד אתה מעריך את הנושא?

מימד 22: תכונות קוגניטיביות (קשורות לחשיבה)
חושבים על התכונות הקוגניטיביות (למשל, חכם, פיקח, מבריק, טיפש) או פעולות קוגניטיביות (למשל, חשיבה, הזכרות,דמיון) שיש לנושא או שהוא מעורר או יכול לעורר.
[לדוגמה, מימוש פרויקט ב- XML נשמע מעניין וחכם.
[לדוגמה, תכנון פרויקט בדרך כלל מעורר את הדימיון].

שאלות בסגנון של:
• האם הנושא גורם לך לך לחשוב?

סיכום: באמצעות מימדי המובן הנ"ל ובהתאם לצורך בחרתי כיצד לתכנן את תוכן העניינים, מהם הפעילויות, שאלות, מתי כדאי להסביר ומתי להשאיר לקורא להבין לבד, כל זה כדי לאפשר למפתח הצעיר לבסס ידע רחב ושימושי ביותר.


חזרה לבלוג